<h1>הרוקח סימן ר"מ</h1>
<h2>דף ד.</h2>
פורים במ"ש פורים שחל להיות במ"ש ואירע שום אבל קודם הפורים והאבל יושב בבית הכנסת בשבת במנחה כשיהיה שם לא יצא ישב שם וישמע כל התפלה והמגילה ולמחרת לא יצא מפתח ביתו אלא קורין לו המתפללין עמו או קורא בעצמו וכן אם יום פורים באמצעית השבוע אמרי' במועד קטן אבל אינו יוצא מפתח ביתו וקורא בביתו. וכשחל פורים במ"ש יתפלל בלחש ואומר' קדיש משלם ויהי נועם לאחר קריאת המגילה ואתה קדוש וסדר קדושה. ואם אירע נישואין בפורים יקראו בבית החתן והכלה שם בי' או יקרא לבדו כך ראיתי.
מגילה נקראת בה' זמנים לכפרים המקדימין ליום הכניסה לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם בה' זמנים. כי במגילה כתיב ד' שמחה ומשתה וא' משתה ויום טוב לכך רמז בפרשת אמור אל הכהנים לאחר פרשת מועדות שמן זית זך רמז לחנוכה ואחריו ולקחת סולת ואפית רמז לפורים משתה ושמחה.
תענית אסתר אין לו סמך אך בשאילתות דרב אחאי בפרשת ויקרא. וכשחל תענית אסתר להיות בשבת או בע"ש מקדימין ומתענין יום ה' בשבת. מפני שהוא נס אין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ. ב' ימים של פורים אין אומרים למנצח ואין נופלין על פניהם לא בי"ד ולא בט"ו. במגנצא אומרים ויהי נועם במ"ש כשחל פורים באמצע השבת אבל אם חל באחד בשבת אין אומרים ויהי נועם אלא לאחר קריאת המגילה. ואין אומרין צדקתך באותה שבת שחל פורים למחר, כמו שאין אומרי' תחנונים בערב פורים בחול כך אין אומרים צדוק הדין בשבת שהוא ערב פורים. בוורמשא אין מנהג לומר איש יהודי בקול רם בלילה אלא ביום ובמקומות אחרים נוהגין.
